Placemaking היא תנועה עולמית, המתייחסת למרחב ציבורי כראי לחיים החברתיים של אנשים המאכלסים אותו או משתמשים בו. בהיותה רעיון מקיף מאוד וגישה מעשית,  לשיפור שכונה, עיר או אזור, Placemaking מעוררת השראה באנשים להמציא מחדש את מרחבים ציבוריים ולהפוך אותם ללב הקהילה. היא מחזקת את הקשר בין אנשים למקומות המשותפים להם, ומציעה תהליך שיתופי של עיצוב מרחב הציבורי על מנת להעצים ערכים משותפים. אין הכוונה רק לשפר את העיצוב העירוני, אלא גם לעודד דפוסי שימוש יצירתיים, תוך מתן תשומת לב לזהויות הפיזיות, התרבותיות והחברתיות המגדירות את המקום ותומכות בהתפתחותו המתמשכת.

​

כאשר הקהילה המקומית משתתפת בתהליך, placemaking יכול להיות יעיל, לנצל את הנכסים, ההשראה והפוטנציאל של הקהילה, ולהביא ליצירת מרחבים ציבוריים איכותיים התורמים לבריאותם, לאושרם ולרווחתם של אנשים. המטרה היא ליצור במשותף מקומות שבהם תושבי הסביבה יכולים להיפגש, להחליף דעות ורעיונות ולהירגע. תוך כדי העיצוב במשותף נוצרות קהילות חזקות, שבמרכזן המרחב הציבורי, המקום הקהילתי, ונוצר חיבור בין אנשים וקומות וגם בין אנשים לאנשים.

​

הרעיון התפתח בשנות ה-60 בארה"ב ומקורו  בארכיטקטורה. הסביבה הבנויה הייתה אמורה להיות מעוצבת כך שתהיה נעימה ומושכת לאנשים. מדעי החברה שאלו והרחיבו את הרעיון להפיכת מרחבים ציבוריים למרחבים מלאי חיות ופעילות ולמעורבות פעילה של התושבים בעיצוב חיי החברה במרחבים אלה.

 

​

בנקודת המוצא של תהליך העיצוב המשותף של המרחב הציבורי עומדות הזהויות החברתיות-תרבותיות של התושבים המשתתפים בו. זהויות אלה יוצרות את הבסיס לתהליך היצירתי ונכרכות זו בזו. בשעה שאנשים מעצבים ביחד מרחבי חיים, הרגלים וסגנונות חיים יכולים להשתנות, במיוחד באזורים עם אוכלוסייה הטרוגנית. הפעילות מפגישה אנשים בעלי רקע תרבותי וחברתי שונה, מהגרים וכאלה שאינם מהגרים. נוצרים מרחבים חברתיים חדשים בהם אנשים שונים יכולים לחלק את חוויותיהם עם אחרים.

​

הבסיס לכל תהליך קהילתי הוא הקהילה. נקודת המוצא היא המשאבים והמשאלות של הקהילה וצרכיה. את אלה יש לגלות בתהליך עבודה משותף.

​

אחת השיטות של דמוקרטיה משתתפת היא  World-Café. זוהי פעילות של החלפת רעיונות בקבוצות בנות 12 משתתפים או יותר, שבה המשתתפים יכולים להכיר אלה את אלה ולהחליף רעיונות. (ראו בהמשך).

 

איך משיגים שיתוף פעולה:

​

תהליך Placemaking  מבוסס על גישה של דמוקרטיה משתפת ומתייחס לקהילה או שכורנה כמערכת חייה ודינמית. "הפרויקט למרחבים ציבוריים" מציע את העקרונות הבאים ליישום מוצלח של placemaking  בקהילות:

​

1. הקהילה היא המומחית!

2. צור מקום, לא עיצוב!

3. חפשו שותפים!

4. אפשר לראות הרבה כאשר רק מסתכלים!

5. שיהיה לך חזון!

6. תתחיל מהקל אל הכבד: קל יותר, מהיר יותר, זול יותר!

7. בדוק את עצמך במספר מדידות\נקודות מבט

8. הם תמיד אומרים "בלתי אפשרי לעשות את זה"!

9. כסף זה לא הבעיה.

10. אף פעם לא מסיימים!   

​​

(פרויקט מרחבים ציבוריים, 2000) https://www.pps.org/

​

איך הפעילות מתנהלת:

​

תהליך קהילתי מתחיל בהקמת קבוצת ליבה בקהילה, ובה חברים אנשים שיש להם מספיק עניין ופנאי להשתתף באופן קבוע בעיצוב מחדש של המרחב הציבורי.

אחרי  שקבוצת ליבה מובילה כזו מתבססת בתוך הקהילה, אפשר להציע לה פעילויות נוספות, וכן לשלב מומחים או אנשים נוספים המעוניינים להצטרף. המטרה היא ליצור ולבטא את ההיסטוריה המקומית במרחב הציבורי – בגלריה, על לוחות מודעות או בדרכים יצירתיות אחרות.

​

​

 

 

​

 

 

 

 

 

 

​

 

​

​

​

תהליך העבודה:

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

 

דוגמאות של פרויקטים של סטודנטים:

 

  Placemaking במכללת גבעת וושינגטון

 

בקורס במכללת גבעת וושינגטון, כצעד ראשון לפעילות, הסטודנטים בקורס אספו בשיטת World Café את הסיפור המקומי, ושיתפו אותו במרחב הציבורי.

 

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Placemaking במכללת סכנין

​

סטונדטים מהתוכנית למצוינות יזמו את פרויקט הסיפור המקומי. על בסיס סיפור המקום שאספו, הסטודנטים יצרו מיצג בכניסה למכללה.

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

לתצלומים ונספים ראו כאן:

https://www.communityplacemaking.com/project-06

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

ביבליוגרפיה:

​

Fleming, R. L. (2007). The Art of Placemaking: Interpreting Community Through Public Art and Urban Design. London: Merrell.

​

Palermo, P. C., & Ponzini, D. (2018). Place-Making and Urban Development. New York: Routledge.

​

Project für Public Spaces PPS (2000). How to Turn a Place Around: A Placemaking Handbook (2nd Ed.). New York: Project for Public Spaces.

​

Schneekloth, L. H., & Shibley, R. G. (1995). Placemaking: The Art and Practice of Building Communities. New York: Wiley.

​

קישורים שימושיים

​

Places Journal: https://placesjournal.org/

StreetPlans: https://www.street-plans.com/tactical-urbanism-projects/

 

,Community Placemaking מנחה תומר בן חמו

​

​