ואסיליקי יאקומאקי היא ראש DEMO באוניברסיטת תסלי. היא מרצה על אנתרופולוגיה חברתית ותרבותית במחלקה לאנתרופולוגיה ולארכיאולוגיה. בין תחומי המחקר שלה קבוצות אתניות ומיעוטים, פוליטיקה רב-תרבותית, תרבויות יהודיות, דת במרחב הציבורי, ופרקטיקות של דתיות עכשווית. היא עבדה גם בתחום האנתרופולוגיה של המזון, בחקר היחסים בין תרבויות מזון וזהויות לאומיות ואתניות. ואסיליקי לימדה בהרחבה על זהויות ותרבויות יהודיות של יוון ואירופה, והציגה סוגיות באנתרופולוגיה של החברה הישראלית בתוכנית הלימודים בשנים האחרונות. תחום המחקר הנוכחי שלה הוא ישראל  ויהודי יוון בישראל. היא עורכת מחקר על תפיסות עכשוויות של הזהות היוונית בקרב יוצאי יוון בישראל , ומחקר משותף על מוזיקה יוונית בישראל.

ריקי ואן-בוישוטן היא פרופסור אמריטה מהמחלקה להיסטוריה, ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה החברתית ויושבה ראש האגוד היווני לתיעוד בעל פה. עד פרישתה ניהלה את המעבדה לאנתרופולוגיה חברתית ואת הארכיון לתיעוד בעל-פה של המחלקה. בין תחומי המחקר שלה לימודי זיכרון, הגירה, אתניות, לימודי פליטים ומלחמות אחים. היא מתמקדת בעיקר ביוון ובמזרח אירופה. ב-2004- 2007 ניהלה פרויקט מחקר על מגדר והגירה, בהתמקדות על מהגרים מאלבניה ומבולגריה. ב-2012 -2015 ערכה את הפרויקט לתיעוד בעל-פה שנועד להקמת מוזיאון העיר החדש של וולוס. בין מחקריה האחרונים:

​

Danforth, I. & Van Boeschoten, R. (2012). Children of the Greek Civil War: Refugees and the Politics of Memory, Chicago University Press.

 Vermeulen, H., Baldwin-Edwards, M. & Van Boeschoten, R.  (2015), Migration in the Southern Balkans: From Ottoman Territory to Globalized Nation States, Springer Open

אנטוניס אנטוניו מלמד אנתרופולוגיה וארכיאולוגיה במחלקה להיסטוריה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בהיסטוריה פוליטית יוונית שלאחר המלחמה. הוא עבד כחוקר בתוכניות המחקר שהובילה לעיצוב מוזיאון העיר וולוס, של משרד החינוך של יוון וקרן החברה האירופית; ובפרויקט מדיניות דיור ושיטות עבודה בעיר וולוס – בית הספר לאדריכלות, אוניברסיטת תסלה. הוא גם ניהל את המחקר לפרויקט "זכרונות הכיבוש ביוון" על בסיס ראיונות ושיטות של תיעוד בעל-פה.

קראסיה מאלאגיורגי היא דוקטורנטית לאנתרופולוגיה חברתית במחלקה להיסטוריה, ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית. נושא הדוקטורט שלה הוא "פוליטיקה של זיכרון וזהות תרבותית בקרב ישראלים ממוצא יווני בישראל העכשווית: מחקר על 'הדור השני'. לצורך מחקרה היא קיבלה את המענק השנתי של משרד החוץ הישראלי לחוקרים יוונים ובמענק מקרן המלגות של המדינה.  קראסיה מתמחה בשיטות תיעוד בעל-פה והשתתפה בתוכניות מחקר על הדתיות העכשווית ביוון, על חוויית השואה ביוון, על זיכרון הכיבוש הגרמני ביוון, ועל ההיסטוריה החברתית של העיר וולוס.

אולגה סוואסטידו היא אשת חינוך בעלת תואר MA מהמחלקה להיסטוריה, ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה חברתית. התיזה שלה עסקה בנרטיבים ובניית זיכרון הקשורים לרדיפות ולגירוש של היוונים הפּוֹנטים בידי בברה"מ בתקופה הסטליניסטית. היא חוקרת מנוסה במתודולוגיות תיעוד בעל-פה, ועבדה כהיסטוריונית וחוקרת  תיעוד בעל-פה בפרויקטים מחקריים שונים.

אספסיה (סיסי) תיאודוסיו היא פרופסור חבר לאנתרופולוגיה חברתית ותרבותית בחוג למוזיקה באוניברסיטת יואנינה, יוון. היא לימדה אנתרופולוגיה של המוזיקה במחלקה למוזיקה מסורתית במכון הטכנולוגי של אפירוס, ולפני כן במחלקה לאנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטת מנצ'סטר. השתתפה ברשת המחקר הבינלאומית COST Action ISO 803  – "עדכן גבולות מזרח באירופה: רשת החוקרת מעברים חברתיים, מוסריים וחומריים של הפריפריות האירופאיות המזרחית".