ראיונות וידיאו עם עולים ומהגרים
בתחום מדעי החברה הולכת וגוברת ההכרה שדרך הטובה ביותר להבנה של החוויה האנושית היא באמצעות סיפורי חיים, נרטיבים – הדרך הסובייקטיבית בה אנשים מציגים את חייהם, ומפרשים נסיבות, אירועים ויחסים (McAdams, Josselson, & Lieblich, 2006; Alasuutari, 1997) שקדי, 2003; תובל משיח ומרזל-ספקטור, 2010). סיפורי חיים מייצגים לא רק חוויות, הם גם מבנים אותן: על ידי סיפור של סיפורי חיים, המספרים בונים המשכיות וקוהרנטיות ומעניקים לחוויותיהם משמעות (Mishler, 2004).
הגישה הנרטיבית אומצה גם בתחום חקר ההגירה. באמצעות סיפוריהם מהגרים יכולים לתת קול לחוויותיהן הסובייקטיביות ולזהות האישית והתרבותי שלהם. (Polkinghorne, 2005) יותר ויותר מחקרים ופרויקטים בעולם מראיינים מהגרים, עקורים ומבקשי מקלט על מנת להבין את חוויותיהם, קשייהם, צרכיהם ותקוותיהם (Benmayor, 2002; Brotman et al., 2019; Sinding & Zhou, 2017, Kim & Chang, 2016; Parra-Cardona et al., 2016; ). גם בישראל מתרבים מחקרים על עולים ומהגרים בגישה הנרטיבית (מירסקי, 2005; יכניץ, 2014; לומסקי-פדר ורפפורט, 2012; קנייפל ומירסקי, 2015; Roer-Strier & Kurman, 2009)
בקורסי DEMO יישמנו ראיונות עומק מובנים למחצה (Rosenthal, 1993). החלק הראשון של ראיון כזה הינו פתוח, עם התערבות מזערית של המראיין והוא מתחיל בבקשה: "ספר\י לי בבקשה את סיפור העלייה\הגירה שלך". החלק השני של הריאיון כולל שאלות פתוחות על היבטים שונים של החוויה, כמו למשל: הסיבות להגירה, הנסיבות המשפחתיים בארץ המוצא, יחסים עם בני הארץ הקולטת ועוד.
נהגנו בגמישות בנוגע לטכניקת הריאיון, כיוון שזאת לא הייתה מרכזית בפרויקט. אמנם הנחינו את הסטודנטים לא לשאול שאלות בחלק הראשון של הריאיון אבל היו מקרים בהם המראיינים היו מעורבים יותר. יש לציין כי סטייה זאת מנוהל הריאיון לא פגמה כלל באוטנטיות של המפגש.
בפתח הריאיון הוסברו המטרות של הפרויקט וההיבטים האתיים. המרואיינים חתמו על טופס הסכמה מדעת לשימוש בראיון המוקלט בפרויקט (ראה "היבטים אתיים").
הראיונות נערכו בשפה בה בחרו המרואיינים – ברוב המקרים הייתה זאת עברית, אבל היו שהעדיפו להתראיין בשפתה אימם. הראיונות התקיימו במקום על פי בחירת המרואיינים – בדרך כלל בבתיהם, לעיתים במקומות ציבוריים כמו בתי קפה, או באוניברסיטה\מכללה. בתקופת הקורונה, היו ראיונות שנערכו באמצעות תוכנת ה-.zoom משך הריאיון השתנה מאוד מאדם לאדם וארך בין 6-7 דקות לבין שעה.
הראיונות הוקלטו, בדרך כלל באמצעות טלפון חכם. חלקם הוצגו ונידונו בכיתה.
המלצות לקריאה
יכניץ, ל. (2014). "ילד לא הוא עשב": חווית ההורות של הורים עולים מחבר-העמים במעבר - בין תרבותי. חברה ורווחה ל"ד (4),608-577.
לומסקי- פדר, ע, ורפופורט, ת. (2012) .ישראלים בדרכם: סיפורי הגירה של צעירים מברית המועצות לשעבר. מאגנס: אוניברסיטה העברית בירושלים
מירסקי, י. (2005). ישראלים – סיפורי הגירה. צבעונים, מבשרת ציון .
קנייפל, י. ומירסקי, י. (2015).שיקום במבחן העלייה: יוצאי ברית-המועצות לשעבר בשיקום פסיכיאטרי בישראל. חברה ורווחה ל"ה, (1)92-63.
שקדי, א. (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תיאוריה ויישום. תל אביב: רמות
תובל-משיח, ר. וספקטור- מרזל, ג. (2010). מבוא כללי: מחקר נרטיבי - הגדרות והקשרים. בתוך ר. תובל-משיח, ג. ספקטור-מרזל (עורכות). מחקר נרטיבי: תאוריה, יצירה ופרשנות עמ" 42-7 .(ירושלים ותל- אביב: מאגנס ומכון מופת)
Alasuutari, P. (1997). Construction of personality. The narrative study of lives, p.1-16.
Benmayor, R. (2002). Narrating Cultural Citizenship: Oral Histories of First-Generation College Students of Mexican Origin. Social Justice, 29(4), 96-121.
Brotman, S., Ferrer, I. & Koehn, S. (2019). Situating the life story narratives of aging immigrants within a structural context: the intersectional life course perspective as research praxis. Qualitative Research, 20(4), 465-484.
Kim, K. & Chang, SH. (2016). A Narrative Inquiry on Female Marriage Immigrants' Experiences of Language Selection for Their Children. Journal of Narrative and Educational Research, 2016 (3-4), 5-25.
McAdams, D. P., Josselson, R., & Lieblich, A. (Eds.). (2006). Identity and story: Creative self in narrative. Washington, DC: American Psychological Association.
Mishler, E. (2004). Storytelling. Harvard University Press, Boston.
Parra-Cardona, JR, Bulock, LA., Imig, R., Villarruel, FA. & Gold, S. (2016), ’Trabajando Duro Todos Los Dı´as’’: Learning From the Life Experiences of Mexican-Origin Migrant Families. Family Relations, 55, 361–375.
Polkinghorne, D. E. (2005). Language and meaning: Data collection in qualitative research. Journal of Counseling Psychology, 52: 137–145.
Roer-Strier, D., & Kurman, J. (2009). Combining qualitative and quantitative methods to study perceptions of immigrant youth. Journal of Cross-Cultural Psychology, 40, 988–995.
Rosenthal, G. (1993). Reconstruction of life-stories: Principle of selection in generating stories for narrative interviews. In R. Josselson & A. Lieblich (Eds.), The narrative study of lives (pp. 59-91). Newbury Park, CA: Sage.
Sinding, C. & Zhou, YR. (2017). Intimacy, identity and relationship in the accounts of Chinese immigrants to Canada: the contribution of narrative analysis. Culture, Health & Sexuality, 19(6), 653-666.