אל תפחדו להיות יצירתיים ולהשתמש באומנויות

הוראה באוניברסיטאות מזמנת הזדמנויות רבות ליצירתיות. ברוב המקרים, פוטנציאל זה כמעט אינו ממוצה, בעיקר משתי סיבות:

  • הסיבה הראשונה היא ציפייה חיצונית ולחץ לשפר את ציוני המבחנים ולהקיף תוכנית לימודים נתונה שרק הולכת ומתרחבת.

  • הסיבה השנייה היא המוטיבציה של מורים לחפש התפתחות צפויה של קורסים – במילים אחרות: "ביטחון". הרצון הוא להבטיח תוצאות ספציפיות, מבלי לחרוג מנתיבים מוכרים.

הוראה יצירתית דורשת תעוזה מעבר לשגרה ידועה ועבודה בשיטות יצירתיות עלולה להוביל לכישלון. מדובר באי-ודאות כפולה: מחד, מורים יצירתיים לא יודעים אם הם יקבלו משוב חיובי או שלילי בקורסים. רוב הדיסציפלינות באוניברסיטאות פשוט אינן מורגלות בשיטות יצירתיות ולכן הספקנות מובנת. מאידך, הוראה יצירתית היא שובבה, ואי אפשר לחזות את התוצאות של תהליכים יצירתיים, גם אם מנסים להבנות אותם ולהחזיק אותם תחת שליטה.

 

אוניברסיטאות, לעיתים קרובות, מנסחות דרישות מגוונות לחדשנות, לבינתחומיות, ולגיוון. גם שוק העבודה דורש מסטודנטים חשיבה גמישה. שיטות יצירתיות וחדשניות מקבלות אמנם, משקל רב בשיח על הוראה אקדמית טובה, אך יישומן במוסדות רבים עדיין צנוע. אחת הסיבות העיקריות לכך היא העדר ראיות מדעיות משכנעות לכך שהוראה יצירתית מצליחה. רק כמה פרויקטים קטנים מדגימים את היתרונות של הוראה יצירתית (ראו בהמשך "יתרונות ואתגרים"). לכן, עצם ההחלטה להשתמש בשיטות יצירתיות בהוראה דורשת ממורים אומץ.

  • הוראה יצירתית מציעה דרכים חדשות להסתכלות על ידע ולרכישתו. המורה נדרש לעמוד במידה מסוימת של אי-ודאות ולתמוך בתהליך הוראה פתוח, המעביר חלק מהאחריות לסטודנטים. אם שיתוף זה בכוח מצליח, ומחשבותיהם ורגשותיהם של הסטודנטים מוערכים ומקבלים מקום, כל האווירה בקורס יכולה להשתנות. הכללת שיטות יצירתיות בהוראה אקדמית מחייבת מוכנות להשתמש בערוצי תקשורת אלטרנטיביים מעבר לרמה המילולית. מורים ברוב תחומי הלימוד באוניברסיטה מתמקדים בעיקר בכתיבה ובדיבור (אקדמיים) וציפיותיהם לגבי יכולת לשונית הן גבוהות. עבור מורים רבים, השימוש בשיטות יצירתיות הוא מעבר לאמצעי ההתקשרות הרגילים שלהם ומעורר בהם חוסר ביטחון. עם זאת, עבור  סטודנטים, במיוחד אלה שכושר הביטוי שלהם לא טוב כל כך, גישה זו עשויה להיות הזדמנות חדשה. הוראה מעבר לרמה המילולית לא רק מגדילה את נתיבי הגישה לתכנים, אלא גם מציעה לסטודנטים הזדמנות ליצור ולבטא חיבור אישי לנושא – חיבור לרגשות, זיכרונות וחוויות. גישה מסג זה עשויה לקרב לנושא מספר גדול יותר של לומדים ולפתוח את האפשרות ללמידה עמוקה יותר.

  • הדרישות לחידושים ויצירתיות שולטות לא רק במחקר, אלא גם בהוראה אקדמית, במיוחד כאשר יצירתיות מוערכת בשוק העבודה. עם זאת, לעיתים קרובות קשה לשלב גישות הוראה שאינן מוכרות ומוכרות לתוך ארגון מבוסס היטב והדבר דורש אומץ ונחישות.

לסיכום, הוראה יצירתית אמיצה היא דרך מבטיחה להציע לסטודנטים דרכים חדשות לחשוב, לקיים שיח עם הידע ולבטא את עצמם ועשויה לעודד התקדמות במוסדות אקדמיים.

ביבליוגרפיה:

Jorzik, B. (Ed.) (2013). Charta guter Lehre. Grundsätze und Leitlinien für eine bessere Lehrkultur. Essen: Stifterverband für die deutsche Wissenschaft.

Leonard, K., Hafford-Letchfield, T., & Couchman, W. (2016). The impact of Arts in Social Work Education: A Systematic Review. Qualitative Social Work, 17(2), 286-304.

 

Rooney, R. (2004). Arts-Based Teaching and Learning. Review of the Literature. Rockville, Maryland: WESTAT.

Disclaimer: "This project has been funded with support from the European Commission.

This publication [communication] reflects the views only of the author, and the Commission cannot be held responsible for any use which may be made of the information contained therein."

© 2018 by DEMO team. Created with Wix.com