תקציר:

 

גזענות היא בעיה חברתית כלל עולמית ובשנים האחרונות זוכה להכרה גוברת בישראל כאחת הבעיות הדורשות התייחסות הולמת הן ברמת המדיניות החברתית והן ברמת מתן השירותים החברתיים (שנהב ויונה, 2008). דו"ח מטעם משרד המשפטים (2016) מגלה כי הקבוצות הסובלות מביטויי גזענות בישראל הן בעיקר יוצאי אתיופיה והאוכלוסייה הערבית. מרבית הנפגעים מביטויי גזענות ישירה או עקיפה, סובלים כתוצאה ממנה ממצוקה חומרית ונפשית, פונים או מופנים לקבלת סיוע אנשי מקצוע בשירותי הרווחה ושירותים ציבוריים אחרים. הנייר הנוכחי מתמקד בעולי אתיופיה ובעובדים סוציאליים, אך תוכנו רלוונטי לקבוצות מיעוט נוספות ולכל אנשי המקצוע הפועלים בשירותים ציבורים, בהם פסיכולוגים, יועצים, מורים, ואחרים.

​

קוד האתיקה של עבודה הסוציאלית (האגודה לקידום העבודה הסוציאלית בישראל, 2018), מחייב מתן סיוע הולם ומאבק למען זכויותיהם של פרטים וקבוצות הסובלים מאפליה. אכן בארצות שונות, למשל ארה"ב ואנגליה, בעיית הגזענות נתפסת כאתגר מרכזי בהכשרה ובפרקטיקה של העבודה הסוציאלית. אולם בישראל, לא קיימת מודעות מספקת ובעיקר חסרים ידע וכלים הנחוצים למתן שירות הולם ללקוחות נפגעי גזענות. נייר העמדה הנוכחי מבקש להעלות את הנושא למודעות ולקדם פרקטיקות מודעות-גזענות. מוצע כאן כי המסגרת ההכשרה האקדמית של עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע חברתיים אחרים, תוקדש תשומת לב רבה יותר לחוויותיהם של מי ששייכים לקבוצות מיעוט, בהם עולים מאתיופיה, ונחשפים לביטויים שונים של גזענות.

​

נייר העמדה מבוסס על סקירה של הספרות המקצועית העולמית ושל פרסומים, מחקרים ותוכניות לימודים במסגרות אקדמיות לעבודה סוציאלית בישראל. במסגרת עבודת מחקר שהובילה לנייר לכתיבת נייר עמדה זה (דג'ן, 2020), נאספו עדויות משמונה עובדים סוציאליים יוצאי אתיופיה, שעובדים עם יוצאי אתיופיה בשירותים חברתיים וציבוריים באזורים שונים בארץ. כמו כן, המחבר נשען על ההתנסות האישית שלו כישראלי יוצא אתיופיה בישראל וכעובד סוציאלי.  

המסמך כולל:

​

1. סקירה של ספרות מקצועית המתייחסת לגזענות, הגדרותיה, השלכותיה ודרכי התערבות

2. עדויות על ביטויי גזענות המופנים כלפי עולי אתיופיה בישראל

3. עדויות על התערבויות שעושים עובדים סוציאליים על מנת לסייע ללקוחותיהם נפגעי הגזענות

4. המלצות למרכיבי הכשרה אקדמית המעודדת פרקטיקות מודעות-גזענות

​

​

להמשך קריאה לחצו כאן >> 

​

​