שימוש בספרי ילדים
סטודנטים ומבוגרים רגילים בדרך כלל ללמידה אקדמית המבוססת על הרצאות, טקסטים אקדמיים ותרגילים אינטלקטואליים בהם אין התייחסות רבה לרגשות שאינם חלק מתהליך הלמידה. עם זאת, נושאים רבים הנוגעים לזהות אישית וקבוצתית, תחושת שייכות, משמעות של "בית", נושאים חברתיים ופוליטיים ובמיוחד דעות קדומות, מיעוטים ומהגרים - כל אלה מעוררים רגשות עמוקים, ועלולים להיות נפיצים בכיתה.
סטודנטים העוברים הכשרה לעבודה ישירה עם אנשים, כגון מורים, יועצים חינוכיים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וקהילתיים ואחרים, חייבים כחלק מהכשרתם המקצועית להתאמת עם עמדותיהם ורגשותיהם בנוגע לסוגיות אלה ולעשות רפלקסיה עצמית כדי שיוכלו לתפקד ביעילות בחברה רב-תרבותית. שימוש בספרי ילדים בכיתה מציע דרך נוחה ויעילה לקדם רפלקסיה, דיונים קבוצתיים פוריים והבנה עמוקה של מורכבות הנושאים האלה.
מדוע ספרי ילדים?
ספרי ילדים רבים הם הרבה יותר מסתם סיפורים תמימים ופשוטים. רוב הספרים האלה עוסקים בנושאים חברתיים אוניברסליים, כגון חברות, סולידריות, או עזרה ותמיכה הדדיים. לעיתים קרובות יש בהם גם ביקורת סמויה על תנאים חברתיים, כמו למשל, תפקידים מגדריים מסורתיים, והם עוסקים בשאלות חיוניות של הקיום אנושי. סטודנטים עלולים להיות מופתעים כאשר הם מתבקשים לקרוא ספרים שנכתבו לילדים צעירים, אך הדיונים המתעוררים בעקבות קריאתם הם משמעותיים מאוד, ומובילים לתובנות חשובות.
הסיבה לכך היא שספרי ילדים מספרים סיפורים שקל להתחבר אליהם; הם מתארים אנשים ממקומות שונים שמתמודדים עם הסביבה הייחודית שלהם, ועם בעיות ומציאות ייחודיים להם. עם זאת הנושאים הם אוניברסליים: הלגיטימיות להיות מי שאנחנו רוצים להיות, הדיסוננס בין הזהות העצמית לבין התוויות חברתיות, ההשפעות המזיקות של דעות קדומות וגזענות; התשוקה האנושית הבסיסית לבית בטוח ולמשפחה אוהבת; וכיצד בהקשרים שונים כל אחד מאתנו יכול להיות "האחר".
ההקשר שבו נכתבו הספרים וזהות הסופר עשויים להיות רלוונטי גם הם, וכך גם דיון בשאלה למי מיועדים הספרים האלה ואיפה אפשר למצוא אותם. דיון כזה משקף לעתים קרובות את מאזן הכוחות בחברה (לדוגמה: כמה ספרים אתה מכיר מילדותך שיש בהם דמויות כהות עור? גיבורות? עולים? ילדים נכים?).
ספרי ילדים הופכים את המוזר למוכר, מפריכים סטריאוטיפים, יוצרים אמפתיה, הופכים את 'האחר' לגיטימי, מעודדים מודעות עצמית ומודעות לאחר, ופועלים כגשרים תרבותיים המספקים בסיס מוצק לדבר על כל הנושאים האלה.
דרישות ארגוניות, ציוד וחומרים:
נחוץ מקום גדול דיו שהסטודנטים יוכלו לעבוד בו בקבוצות קטנות.
יש לבחור ספרים לפי הנושא שבו אתם רוצים לדון.
הסטודנטים זקוקים לזמן מספיק לקריאת הטקסט ולדיון (לפחות 30-20 דקות).
איך הפעילות מתקיימת:
מחלקים את הסטודנטים לקבוצות בנות 3–4 אנשים. כל קבוצה מקבלת ספר או טקסט עם שאלות לדיון. לאחר מכן, במעמד כל הכיתה, כל קבוצה מציגה את הנקודות העיקריות שעלו בדיון.
חשוב להבהיר לסטודנטים מספר עקרונות:
-
הבנת דעתו של אדם אחר אינה מערערת את הדעה שלהם עצמם ואין משמעותה בהכרח הסכמה.
-
רגשות הם אישיים ואי אפשר להתעלם מהם. אבל, הקשבה והכרה ברגשות אינה דורשת הסכמה.
-
כדי שהכיתה תהיה מקום בטוח לדיון פתוח נדרשים הסטודנטים לכבד את דעות זולתם.
-
חשוב לעודד הימנעות מהכללות. הדוברים אינם נציגים של קבוצה, הם רק אנשים.
עבודה עם ספרי ילדים יכולה להיות מיושמת בהקשרים שונים: עם סטודנטים לקורסים אקדמיים; עם אנשי מקצוע בהכשרה לרגישות ומיומנות תרבותית ועם קבוצות של עולים ומהגרים. יעדי העבודה עשויים להשתנות מקבוצה לקבוצה, ויעדים אלה קובעים בפועל את הפורמט של הפעילות, את הספרים שייבחרו ואת השאלות לדיון. באופן כללי, אם הקבוצה עצמה מגוונת, הדיון הופך למעניין מאוד, כי חברי הקבוצה מבטאים נקודות מבט ודוגמאות ושונות.
תוצרים:
במהלך השיעור והדיונים, סטודנטים עשויים לגלות כי מה שנורמלי ומקובל על קבוצה אחת של אנשים עשוי להיות חריג ולא מקובל על קבוצה אחרת. הבנת ההיגיון וההקשר התרבותי יכולה לנטרל את 'תגובת הבטן' הראשונית, ולאפשר לאנשי מקצוע למצוא פתרונות יצירתיים עם בעיות שעולות בפרקטיקה.
באמצעות הקריאה החדשה של ספרי ילדים בהקשר אוניברסיטאי, הופכים הסטודנטים רגישים לעוצמתם של סיפורים אלה. לעיתים קרובות הם יבדקו את הספריות האישיות שלהם לראות האם יש בהן גיוון, ויעשו מודעים יותר למסרים ולערכים שספרות וסרטים, מעבירים לילדים.
התוצאות עשויות להשתנות מקבוצה לקבוצה:
בהכשרה של אנשי מקצוע, התנסות עם סיפורי ילידים עשויה לעודד אותם להשתמש בשיטות יצירתיות כדי לעשות את שירותיהם לנגישים ויעילים יותר לקבוצות תרבותיות שונות. לדוגמה, הם עשויים לבחור להשתמש בספרי ילדים למטרות חינוכיות או טיפוליות.
בעבודה עם קבוצות מהגרים, הורים עשויים לקבל חיזוק לספר את סיפוריהם לילדיהם, סיפורים שלא סיפרו בעבר כי הרגישו שאינם רלוונטיים לחיי ילדיהם בסביבה החדשה. בדיון בספרי ילדים עולות לעיתים קרובות סוגיות שקשות על הורים מהגרים, והם עשוי למצוא בפעילות פתרונות מעשיים לחלק מהדילמות היומיומיות שלהם.
דוגמאות לשימוש בספרי ילדים
מה שמי ומי אני? מאת: דר' נעמי שמואל
ספר זה מתאר כיצד תינוקת שנולדה באתיופיה מקבלת שמות רבים מכל בני משפחתה המורחבת. הסיפור הוא על שינוי שמות ורכישה של זהויות רבות בעת הגירה ומעבר תרבותי.
שאלות לקבוצה:
-
האם שמך מייצג זמן או מקום מסוימים?
-
איך אתה מרגיש לגבי השם שלך?
-
האם זה מייצג אותך?
-
מהו לדעתך הקשר בין שמו של אדם לבין זהותו או תחושת השייכות שלו?
אבא חום
מאת דר' נעמי שמואל
דניאל מסביר לחבריו לכיתה מדוע הוא ואביו חומים, ומתאר את ילדותו של אביו בכפר יהודי קטן באתיופיה, ואת מסעו הארוך והקשה לישראל.
שאלות לקבוצה:
-
מה הרגשת כשקראת את הסיפור?
-
לדעתך, עד כמה הניסיון של דניאל מייצג את החוויה של ילדים כהי עור בגן או בבית ספר?
-
איך לדעתך יכולים אנשי חינוך והורים לעזור לילדים כמו דניאל?
עץ החיים
מאת דר' נעמי שמואל
זהו סיפור אלגורי שבו העץ מייצג את המשפחה ואת שורשיה. העץ מתאמץ להשריש את עצמו ולהרגיש כמו בבית בשדה החדש. אבל הוא מאוכזב וכואב בראותו את פרחיו משתנים ללא הכר. קשה לעץ לקבל את הפרחים החדשים ולהסכים עם השינוי.
שאלות לקבוצה
-
עד כמה הדילמות והמתחים בין הורים לילדים הבאים לידי ביטוי בסיפור, ייחודיים למהגרים ולעקורים? או שהם אוניברסליים?
-
איך תוכלו להשתמש בספר הזה בפגישת ייעוץ עם הורים עולים או למטרות חינוכיות בכיתה?
"אני" – שיר מאת דר' ראוויה האייק
זוהי דוגמה למבט ספרותי על תפיסה עצמית ותיאור עצמי. עזרת תשובות לשאלות על תפיסת הסביבה, רגשות, שאיפות, ופחדים – אנחנו מציגים את עצמנו לעולם. בדרך זאת, אנשים יכולים להכיר זה את זה במהירות ולמצוא מכנה משותף המחבר ביניהם מעבר לשיוך התרבותי והדתי.
"מרכז לעומת פריפריה: להרגיש בין לבין"
מאת דר' ראוויה חייק
אנשים שחוו הגירה חיים לעיתים קרובות בשני עולמות שונים. הם עדיין מחוברים לארץ המוצא שלהם, אך במקביל הם מתמודדים עם האתגר של מציאת דרכם במדינה חדשה, תוך שמירה על ערכיהם התרבותיים ומסורותיהם. לכן לעיתים קרובות הם מרגישים "בין לבין". הדבר בא לידי ביטוי במצבם הרגשי ולעיתים גם במרחב המגורים שלהם. הפעילות הבאה עוסקת בקונפליקטים הפנימיים והחברתיים הקשורים בנושא זה.
הסטודנטים מתבקשים לבחור ציטוט מספר ולהוסיף את המחשבות שלהם בנוגע לציטוט שבחרו. הם מתבקשים לנסות לחבר את הדברים לחיים שלהם. את הציטוטים והתגובות של סטודנטים אפשר להציג בצורת לוח עם פתקי הדבקה או צורת פרזנטציה אחרת.
-
הגרים ומיעוטים בספרי ילדים", מנחה ד"ר ראוויה חאייק
"סדנאות אקדמיות על ספרי ילדים", מנחה ד"ר נעמי שמואל
קישורים לביבליוגרפיה
http://www.childrensbookacademy.com/blogonauts/the-importance-of-diversity-in-childrens-books
© Diana Hnout
